Search

Login Form

Shemone Perakim

Author: Lori Fagelston, Tevet 5768/Jan 2008

 

שמונה פרקים

פרק שמיני - הבחירה החופשית "המדברים" וניסים

(דפים כח'-כט' בהוצאת המוסד הרב קוק)

הקדמה

בתחילת הפרק הרמב"ם מייסד את התזה שלו נגד ה"דטרמיניזם"- זאת אומרת נגד האמונה שגורמים חיצוניים או פנימיים מלבד רצון האדם מכריחים התנהגותו וקובעים ההיסטוריה המוסרית שלו. ההיפך הוא הנכון. אין דבר כזה, אומר הרמב"ם שאדם נולד עם מידות טובות או רעות והוא גם לא נולד עם כשרונות מסוימות אלא נולד עם "טבע מוכן" , זאת אומרת נטייה או/ו פוטנציאל. 
הרמב"ם מאמין שאין שום דבר שמכריח את האדם לעשות את מה שהוא עושה או להתנהג כפי שהוא מתנהג וכו'. הוא מאמין שיש לנו "בחירה חופשית".

הוא מביא ארבע הוכחות שמחזקות את התזה שלו ומביא גם מקורות מהתנ"ך המחזקים את טענתו שאכן יש לנו בחירה חופשית. הוא גם מתמודד עם דברי חז"ל שנדמה ממאמריהם סוטרים עמדה זו אבל בהבנה מעמיקה לא סוטרים אלא מחזקים.

בדיון שלו על האמירה "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" הוא מסביר שיראת שמים הוא כל מעשה אדם (בזה קיים בחירה חופשית). אם כך, למה התכוונו החכמים כשאומרו "בידי שמים" ? 
זהו "חוקי הטבע". הרמב"ם ממשיך ומביא עוד מאמר חז"ל בעייתי כביככול וזה מאמר שאומר: "אין אדם נוקב אצבעו מלמטה אלא אם כן הכריזו מלמעלה". גם ממאמר זה משתמע ההיפך אך לא כן הוא. 
בשיעור של הרב שרקי ממכון מאיר הוא מדייק ושואל: "האם ד' באותו רגע מוציא החלטה מבית דינו שאבן זו יפול למטה (דוגמא של הרמב"ם מהכתוב)? לא – זוהי החלטה/גזרה מאז שסידרו את חוקי הטבע ע"י הקבה". ומה הקב"ה קבע? פה הרמבם מסביר לנו את הפיסיקה של אריסטו של אותם זמנים (עוד לא ידעו את חוק הגרבטציה של ניוטון).

ועכשיו לעניינו:

"ובזה חולקים המדברים"

מי הם המדברים? 
המדברים הם ה"מתוקלמנים" (מדברים בערבית). 
הם היו אנשים חכמים (רובם מוסלמים אך חלק גם נוצרים ביזנטים) שפעלו לפני וגם בימי הרמב"ם. 
תורתם שונה מאריסטו והם ניסו בסגנון המיוחד להם להביא הוכחות שיש אלוקים, שאין לו גוף, שהעולם הברא וכו'. 
[הרמב"ם מביא את דבריהם באריכות רבה במורה נבוכים, סוף חלק א', ושולל אותם אחד אחד. אך מעניין לדעת שהפיסיקה שלהם דווקה דומה ל"קוונטום" של ימינו. הרמב"ם לא קבל שום דבר מדבריהם אך יש חכמים (שלנו) שכן קיבלו חלק או יסודות שלהם].

מה הם אמרו? 
הם אמרו: "אין דבר כזה "טבע". לפיהם, הדעת של הקב"ה מתחדש כל רגע. הרב שרקי מביא את הדוגמא הבא: אם יש לי לוח שחור ואני כותב עליה בלבן, לפני כן הוא היה שחור ועכשיו בגלל מעשה ידי הפכתי אותו ללבן- לא כך מאמינים המדברים. אלא הלוח היה שחור כי כך רצה האלוה ועכשיו הוא החליט שהלוח יהי לבן בלי שום קשר למה שאני עשיתי (כתבתי עליה בגיר לבן). הכל גזירה אלוקית. פשר הדבר- אין שום מקום ליוזמה אינושית. אין סיבתיות. לפיהם הקב"ה מחליט כל רגע ורגע לברוא את העולם.

"ולא כן נאמין אנחנו" (....כי אם החפץ היה בששת ימי בראשית, והדברים כולם נוהגים לפי טבעיהם תמיד כמו שנאמר: מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין חדש תחת השמש")

החלטה הקדומה של הקב"ה שיהיו חוקי טבע-זו אמונתינו ( ולכן המדע אפשרי כי אפשר לחקור חוקי הטבע).

אם כך, מה עם ניסים?? 
הרי ניסים הם שבירה של הטבע. אם הקב"ה קבע את סדרי העולם מראשית ההוויה אז הנס היא בלתי אפשרי.

["ולפיכך הוצרכו החכמים לומר, כי כל המופתים היוצאים מן הרגיל, שהיו ושיהיו על פי הייעוד, כולם קדם להם החפץ בששת ימי בראשית. והושם בטבע הדברים מאותה שעה ואילך, שיתרחש בהם מה שיתרחש. וכשהתרחש בזמן שהיה צריך, חשבוהו לדבר שנתחדש עתה, ואינו כך. וכבר הרחיבו הדברים בעניין הזה במדרש קהלת וזולתו. ועוד להם מאמר בעניין הזה: "עולם כמנהגו נוהג" ותמצאם תמיד, בכל דבריהם, עליהם השלום, שנמנעים מתת הרצון בדבר אחר דבר, ובעת אחר עת".]

הרב שרקי לוקח אותנו עכשיו לטיול לעולם המחשבות כדי שנבין את הנושא יותר טוב. הוא מסביר שיש שני סוגי פילוסופים- שתי עמדות במחשבה הכללית: הראשון- הרציונליסטים (מארצות הלטיניות) והשני - האנגלוסקסים (לדוגמא - William James).

הראשון מאמין שהטבע זה המציאות. הנס הוא בלתי מציאותי ולכן בלתי אפשרי. 
השני (כמו המדברים) מאמינים שאין טבע כלל וכלל. הכל אפשרי. גם פה הנס בלתי אפשרי הרי אם נקרע הים זה לא מהטבע – לא ניסי ואם קרע אז גם לא ניסי הרי הכל אפשרי. 
*אם אין טבע אז אין נס כי אין מה לשבור. זה סתם.

ואיך תורת משה מתייחסת לעמדות הללו? 
בשביל זה צריכים לחזור לבראשית.

כיצד ספר בראשית מסביר לנו את מבנה העולם?

ימי בראשית מתחלקים לשני חלקים:
1 - השישה הימים הראשונים
2 - היום השביעי

1 - תיאור העולם (ששת ימי הבריאה) הם ההתערבות המתמדת של הבורא בנעשה בעולם-(זה העולם של William James והמתוקלמנים/המדברים)
2 - יום השביעי מתאר את העולם הרציונליסטית – העולם הקבוע ובלתי משתנה. ("ויכולו השמים......וישבות.." אין חידוש-זה אכן היום של הטבע)

לפי דרכינו, ההוויה התחילה לא ע"פ הטבע אלא התגבש הטבע ונהיה מה שנהיה. הטבע לפי חז"ל נקרא "מנהגו של עולם". מה זה מנהג? מנהג הוא הרגל (שנעשה טבעי). כל כך התרגלתי שבאופן אוטומטי זה מה שאני עושה (אבל זה רק הרגל- אני היום יכול להחליט לא לעשות כמנהגי...)

במילים אחרות - יש טבע אך הוא לא ראשית ההווה ולכן ניתן מדי פעם, לפי הצורך, לשבור את הטבע ולכן הנס הוא אפשרי.

[באמת יש טבע - אך הוא לא המוחלט ולכן אפשר מדי פעם לשבור אותו. החוקיות- הטבע- הוא לא המקור, הוא ההמשך.]

אז, האם הקב"ה הניח בעולמו את האפשרות של שינוי? 
כן. בזה שהוא לא בנה את העולם של החוקיות הקבועה בתור עולם ראשוני אלא רק ביום השביעי. 
יוצא מתוך זה ששת ימי המעשה הראשונים הם האפשרות של הנס בתוך הטבע.

*נקודת המגע בין העולם הלא טבעי (ששת ימי בריאה) לעולם הטבעי (יום השביעי) הוא ערב שבת-בין השמשמות-לכן אמרו חכמנו במשנה במסכת אבות-"עשרה דברים נבראו בין השמשמות........" 
כולם ניסים-כל הניסים נבראו בערב שבת.

בנקודה בין הפילוסופיה של האנגלוסקסים (אין טבע- הכל אפשרי) לפילוסופיה של הרציונליסטים (טבע זה מציאות) נברא הנס.

נמשיך עם שאלת הרב שרקי לתלמידיו - איזה יום אנחנו? (היה יום שני בשבוע שנשאלה שאלה זו). 
והתשובה לפיו - "יום שביעי".

אנחנו בעולם של חוקיות. זהו יום השביעי - כבר אלפי שנים.....

תבינו - בסיום של כל יום בפרשת בריאת העולם כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום........" אלא שביום השביעי לא נאמר כך. סימן שהוא לא הסתיים! מסקנה-אנחנו עדיין ביום השביעי

אז לפי זה מה הם הניסים? 
אם הקב"ה נמצא עכשיו בשבת שלו (אנחנו לא בשבת- אנחנו ביום שביעי) ניסים הם חילול שבת (שבירת הטבע) ומתי מותר לחלל את השבת? שיש פיקוח נפש. זאת אומרת- אם התוכנית ההיסטורית של הקב"ה לא תצא לפועל אם הוא לא יתערב בנעשה, אז הוא שובר את החוקיות וחולל נס.

אם כך אנחנו רואים שהנס הוא כן חלק מסדר ההוויה אך לא סדר על פי הטבע. 
ומפני כל זה חז"ל אומר לנו שכל המופתים שהיו או יהיו כבר נגזר עליהם בששת ימי בראשית.

המהר"ל (יותר מאוחר) חלק על דברי הרמב"ם פה. אם ד' קבע כל זה מראש הרי זה לא נס?! 
המהר"ל שואל לרמב"ם- מה מפריע לך פה?- שינוי ברצון האלוהות – שהקב"ה משנה את רצונו? ומה עם בריאת העולם- זה לא שינוי הרצון? עצם מושג הבריאה אין שינוי יותר גדול מזה.

המהר"ל הביא לנו את המושג הבא: שהנס בא מהעולם העליון ולא מהטבע. מה שנראה כהשתנות בלתי סבירה של סדרי העולם לא נכון כי יש סדר לניסים(גם מושג של המהר"ל) והוא אינו קשור לטבע של העולם- זה בא ממקום אחר.

ובאמת אין ויכוח פה אלא חוסר הבנה (מפני חוסר כלי הבעה) כי בעצם הרמב"ם והמהר"ל אומרים אותו דבר. "והושם בטבע הדברים" – הכוונה לפי שהסביר המהר"ל.